פסק-דין בתיק ת"ק 26145-11-11

1.         עניינה של תביעה זו הינו נזק בגין רשלנות מקצועית בסך 18,311 ש"ח.

2.         על פי כתב התביעה, התובעת הינה דיירת ומנהלת בשכר את הבניין שברחוב בלינסון 5 בכפר סבא (להלן: "הבניין"). בתוקף תפקידה היא אחראית על כל תחזוקת הבניין.

בלובי הכניסה לבניין- ממוקם חדר לאחסון אופניים, הנעול בדלת פלדה. את האופניים נשוא התביעה רכשה כשבועיים טרם האירוע, אחסנה אותם במחסן, ונעלה את הדלת.

ביום 23.9.11 וידאה כי הדלת נעולה. ביום 24.9.11 בשעה 05:00 ניסתה לפתוח את דלת המחסן ולא הצליחה כיוון שמנעול התקלקל. היא בחנה את הדלת ולא ראתה סימנים חשודים של פריצה. ב- 25.9.11 הזמינה שירותי פריצה מחנות הנתבע ברחוב ויצמן 51, הידוע ומוכר לה כפורץ דלתות ומשכפל מפתחות.

הואיל והיא אחראית על כל פעולות התחזוקה של הבניין, הורתה התובעת לנתבע ולצד ג', העובד מטעמו של הנתבע, שלא לפרוץ את הדלת אלא בנוכחותה.

צד ג' ניסה לפרוץ את הדלת מבחוץ בנוכחותה, ומשנכשל- נכנס דרך חלון צר וגבוה מאחורי המחסן, וניסה לפתוח את הדלת מבפנים. ניסיון זה נכשל אף הוא. צד ג' הודיע לה כי הוא זקוק לכלים נוספים לצורך פריצת הדלת. היא הורתה לו שלא לפרוץ אותה לבד, וכי היא ממתינה לו בבית, ולכשיחזור מהחנות של הנתבע - יודיע לה באינטרקום או בטלפון הנייד.

כעבור כחצי שעה שמעה קולות מלמטה, ירדה ללובי, גילתה כי דלת המתכת פרוצה, ואופניה נעלמו. היא פנתה לחנות של הנתבע, פגשה שם את צד ג' -שהכחיש כל קשר להיעלמות האופניים.

מחסן האופניים נותר פרוץ כחצי שעה, וניתן לראות מחוץ לבניין כי המחסן פרוץ. היא פנתה למשטרת כפר סבא והגישה תלונה על גניבת אופניים.

לאחר ביצוע הפריצה ע"י צד ג', הושאר חדר האופניים פרוץ, באופן המעיד על רשלנות בוטה שהביאה לגניבה.

התובעת ניסתה לסיים את העניין מחוץ לכותלי בימ"ש, אולם פניותיה לנתבע לא הועילו. מבירור שערכה - התברר כי הנתבע אינו שייך לאיגוד המנעולנים בישראל, ואין לו תעודת פורץ, חרף חזות חנותו.

התובעת תובעת את הסכום אותו שילמה עבור האופניים בסך של 18,311 ש"ח.

כן צורפו לכתב התביעה אישור מבעלת הבניין בדבר היותה של התובעת פועלת מטעמה בריכוז פעולות האחזקה בבניין, תעודת משלוח וחשבונית של האופניים נשוא התביעה, קבלה וחשבונית מאת הנתבע, אישור מסירת מכתב התראה לנתבע בדואר רשום, אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה, תנאי רישוי באיגוד המנעולנים, וחתימתם של חמישה מדיירי הבניין המעידים על כי התובעת נוהגת לאחסן את אופניה במחסן האופניים דרך קבע.

3.         בכתב ההגנה, טוען הנתבע להעדר יריבות בינו לבין התובעת.

ביום 23.9.11 הגיעה התובעת אל חנותו, וביקשה ממנו כי יעניק לה שירות פריצה לחדר אופניים בבניין עבור ועד הבית של הבניין אותו היא מנהלת. הוא סרב להצעה, ומסר כי אין לו אפשרות לבצע את העבודה משום שדובר ביום שישי, שהינו יום עמוס בחנות.

ביום 25.9.11 שבה התובעת לחנות, וביקשה ממנו בשנית כי יפרוץ את דלת המחסן. הנתבע חזר על סירובו -אולם הפנה אותה להציע את העבודה לצד ג' שנכח בחנות באותה העת.

צד ג' נוהג לפקוד את החנות מידי פעם,  תוך ניסיון לזכות בעבודות שהיו מיועדות בתחילה לנתבע, אך בינו לבין הנתבע אין כל קשר משפטי, והוא אינו עובד אצלו.

התובעת הציעה את העבודה לצד ג', והוא נאות לבצעה, באופן עצמאי וללא כל התערבות מצד הנתבע. כמו כן ביקש צד ג' מהנתבע לרכוש ממנו צילינדר למנעול לשם ביצוע העבודה, וביקש מהנתבע לשלם לו עם סיום ביצוע העבודה, כך שהחנות תוציא חשבונית ע"ש ועד הבית עבור חומרים ועבודה, והתשלום יעבור ישירות מועד הבית לחנות, כיוון שצד ג' אינו עוסק מורשה, ואין לו חשבוניות מס כנדרש.

לאחר מכן יצאו התובעת וצד ג' מהחנות. 

לנתבע אין כל ידיעה לגבי ביצוע העבודה בפועל. חצי שעה לאחר מכן, שב צד ג' לחנות, וביקש לקנות חומרים נוספים לצורך ביצוע העבודה, ושב וביקש כי הנתבע ירשום חשבונית ע"ש ועד הבית.